דלק מתחדש מאצות- לא בהכרח ירוק יותר!

דלקים מתחדשים מדור ראשון שנויים כיום במחלוקת מכיוון שהם צורכים משאבים שמוטב לשמר עבור גידולי מזון. דלקים מבוססי אצות נחשבים לבשורה החדשה- ניתן לגדל את האצות ללא תחרות על שטח אדמה חקלאי, ותפוקתן גבוהה ליחידת שטח קרקע יחסית לגידולים אחרים. האם יתרונות אלו מספיקים על מנת לבחור באצות על פני גידולי אנרגיה אחרים, כנתיב ידידותי יותר לסביבה? 

 

מחקר שהתפרסם לאחרונה* השווה הפקת ביודיזל מאצות לעומת הפקתו ממקורות דור ראשון של תירס, קנולה ועשב (switchgrass). ההשוואה נעשתה בשיטת ניתוח מחזור חיים וכללה ניתוח של שטח קרקע נדרש, צריכת אנרגיה, שימוש במים, פליטת גזי חממה, ואוטריפיקציה של הקרקע. 

התוצאות המפתיעות מראות כי האצות גורמות לנזק סביבתי גדול יותר מאשר המקורות האחרים בשלושה מתוך חמשת הקריטריונים: שימוש באנרגיה, גזי חממה, וצריכת מים! סך ייצור האנרגיה הינו במאזן חיובי, אך באשר לגזי החממה- סה"כ תהליכי גידול ועיבוד האצה פולטים גזי חממה נטו, בעוד שייצור דלק מתירס, קנולה או עשב מביא לידי הפחתה נטו של גזי חממה. האצות מציעות שיפור יחסית לתירס, קנולה ועשב רק בהיבטים של ניצול הקרקע ומניעת אוטריפיקציה של הקרקע. 

 

טביעת הרגל הסביבתית הגבוהה של האצות נגרמת בעיקר על ידי השפעות ממעלה התהליך (upstream): הדרישה לפחמן דו חמצני ודשנים עבור גידול האצות. כאשר הדשנים והפד"ח מסופקים ממקורות מקובלים, תהליכי הייצור שלהם גורמים פליטות לאטמוספרה שעולות על ספיגת פחמן דו חמצני במשך תהליך הגידול. 

 

אפשרויות ידועות לשפר את התהליך הן על ידי הזנת האצות במי שפכים במקום דשנים רגילים, ואספקת פד"ח מגזי פליטה של תחנות כוח. המחקר מראה כי הסתפקות רק באחד מאמצעים אלו, למשל הזנת בריכת אצות בגזי פליטה עשירים בפד"ח מתחנת כוח פחמית, אינה מספיקה ועדיין נגרמות פליטות נטו לסביבה. ללא פיתוח של שילובים סינרגטיים אשר פותרים את בעיות האספקה של פד"ח ודשנים יחד, ייצור ביו-דלקים מאצות אינו "ירוק" כפי שניתן לחשוב. 

* המחקר המקורי:

Clarence et al., Environmental life cycle comparison of algae to other bioenergy feedstocks, Environmental Science & Technology, 2010

קריאה נוספת:

Melillo et al., Indirect Emissions from Biofuels: How Important? Science, v. 326 p. 1397, 2009

Lardon et al., Life-Cycle Assessment of Biodiesel Production from Microalgae, Environmental Science & Technology, v. 43 p. 6475, 2009